רכוש וכספים

 

מזונות

 
תחום המזונות במשפט הישראלי חווה בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת. משרדנו מעורב בשינויים אלו ובתיקים בהם אנו מייצגים נקבעו הלכות חשובות בנושא זה. באתר תוכלו למצוא פסיקה ומאמרים בנושא.
 

מה ההבדל בין מזונות אישה למזונות ילדים?

 
בדין היהודי קיימת אבחנה בין מזונות אשה למזונות ילדים.
מזונות אשה נובעים מקשר הנישואין ונפסקים בד"כ עם מתן הגט. מזונות אלו מושפעים מהתנהגות האשה, מושפעים במישרין מרמת חיי הצדדים ועשויים להתבטל כליל אם האשה עובדת ומשתכרת למחייתה.
מזונות הילדים נובעים מקשר ההורות (ולא קשורים בנישואי / גירושי ההורים) והשפעת רמת החיים של הצדדים על מזונות אלו הנה פחותה.
 

להיכן פונים כדי לקבוע את המזונות - לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

 
נושא קביעת מזונות האשה נתון לסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני (כאשר נושא זה מצורף לתביעת גירושין ועומד בתנאים שקבעה פסיקת בתי המשפט). הבחירה בין הערכאות נתונה לצד המגיש ראשון את ההליך ובד"כ בהתאם לכך תקבע הסמכות לדון בענין. יחד עם זאת מדובר בנושא משפטי מורכב וסבוך, אשר פסיקות בתי המשפט משנות אותו מפעם לפעם.
נושא קביעת מזונות הילדים מסור לסמכות בלעדית של בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן הסכימו שני הצדדים במפורש כי בית הדין הרבני ידון בענין.
 

כיצד קובע בית המשפט את סכום מזונות האשה?

 
מזונות האשה עפ"י הדין היהודי כוללים את כל צרכיה, כפי שהורגלה להם במהלך חייה עם הבעל.
כעקרון, חיוב מזונות האשה אינו מושפע משינוי לרעה בהכנסתו של הבעל, אולם בפועל, אם מדובר בשינוי אמיתי והבעל ממצה את יכולתו, תהיה לכך השפעה.

במידה והאשה עובדת ומשתכרת או עשתה כך במהלך חיי הצדדים ויכולה לעשות זאת גם כעת, יקזז בית המשפט את הכנסותיה / יכולת השתכרותה מצרכי מזונותיה או אף יימנע כליל מלפסוק לה מזונות.
 

כיצד קובע בית המשפט את סכום מזונות הילדים?

 
מזונות ילדים עפ"י הדין היהודי הנם באחריות האב. בעבר נהגה בדין הישראלי גישה שערכה הפרדה בין צרכים בסיסיים המצוים באחריות בלעדית של האב לעומת צרכים נוספים שהאחריות להם מחולקת בין שני ההורים באופן יחסי להתפלגות הכנסותיהם.

ואולם בעקבות שינויים בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים קבע בית המשפט העליון גישה חדשה ולפיה יש להחיל את חובת המזונות על שני ההורים ולחלק את האחריות ביניהם בהתאמה ליכולת השתכרותם ולהיקף הטיפול שלהם בילדים.

כיום (2019) הפסיקה של בית המשפט העליון מוגבלת לילדים החל מגיל 6 אולם ההערכה היא כי עקרונות פסיקה זו יחולו גם על מזונות ילדים בגילאים הצעירים יותר.

 

עד מתי משלמים מזונות ילדים?

 
מזונות הילדים משולמים עד לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון (לפי המאוחר).
במהלך שירות החובה בצבא או בשירות הלאומי חלה חובה לשלם 1/3 משיעור המזונות ששולם עד אז.
 

כיצד משנים את סכום המזונות?

 
סכום המזונות נתון לשינוי במקרה שחל שינוי נסיבות מהותי מאז נפסקו המזונות החלים.

במקרים מסויימים של מזונות ילדים שנקבעו בהסכם בין הוריהם, עשוי בית המשפט לשנות את הסכום גם בלא שחל שינוי נסיבות מהותי, אלא מכח הקביעה כי הילדים אינם מחוייבים להסכם בין הוריהם.
 

כיצד מבטיחים את תשלום המזונות?

 
במקביל להגשת תביעת מזונות ניתן לבקש הטלת עיקול על נכסים / כספים של הנתבע, אולם בית המשפט יטיל עיקול רק עד לגובה המזונות החודשיים המתבקשים למשך שנתיים (מזונות לחודש X 24 חודשים). לאחר מתן פסק דין ניתן לבקש הטלת עיקול קבוע.
 

פסיקה מזונות

 

צו עיכוב יציאה כנגד תושב חוץ

 
בית המשפט קבע כי רק במקרים חריגים ביותר יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חוץ
תמ"ש (ת"א) 22190/04 (בש"א 8570104) (בן-ארי)

עיכוב יציאה מן הארץ – במסגרת תביעת מזונות – כנגד תושב חוץ

התובעת הגישה תביעה לחיוב במזונות אישה כנגד בעלה (הנתבע), אשר הינו תושב חוץ. במסגרת התביעה, הוצא כנגד הנתבע צו עיכוב יציאה מן הארץ לבקשת התובעת.
לטענת התובעת, יש להותיר את הצו על כנו מאחר וממילא ניתן היה להוציא את הצו גם בהעדרו של הנתבע מן הארץ.
לטענת הנתבע, יש לו די עתודות כלכליות בישראל, אין לו כוונה שלא לחזור לישראל, וממילא מדובר בתביעה למזונות אישה ולא למזונות קטינים.

בית המשפט קבע כי לא נמצאה ראיה שיהיה בה להעיד על התחמקות של הבעל מחובותיו ו/או על כוונתו שלא לשוב לישראל. בנוסף, ניתוח של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מעלה כי כוונתו של מתקין התקנות הייתה לעכב את מי שנמצא בישראל ומבקש לצאת ממנה ולא מי שמקום הימצאו הקבוע הוא בחו"ל. הלכות ישנות בדבר עיכוב יציאתו של חייב במזונות מן הארץ צריכות להתפרש לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שלא ניתן לעכב את יציאתו של תושב זר אלא רק במקרים מיוחדים, כלומר, בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שירשמו, שכן לא די בעובדה שמדובר בתביעת מזונות כדי לעכב את יציאתו של תושב-חוץ מן הארץ.

בקשת התובעת כי הנתבע יעמיד ערבים וערבון כספי בתמורה להסרת צו עיכוב היציאה מן הארץ נדחתה.

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן
 

תביעה למזונות לאחר אישור הסכם

 
תביעת מזונות לאחר הסכם הנה ככלל תביעה להגדלת מזונות המצריכה שינוי נסיבות מהותי. רק אם יוכח כי קופחו זכויות הקטין במועד ההסכם אזי תוגדר התביעה כראשונית
ע"מ (ת"א) 1167/07 (ישעיהו שנלר, ורדי, לבהר שרון)

מזונות – תביעה ראשונית – תביעה להגדלת מזונות

בין הצדדים נחתם הסכם גירושין שהסדיר בין היתר את מזונות הילדים. מספר שנים לאחר אישור ההסכם הוגשה תביעת מזונות שהוגדרה כתביעה ראשונית. בית משפט למשפחה קבע כי מדובר אכן בתביעה ראשונית למזונות, היות ואין ראיה לכך שבית המשפט שאישר את ההסכם בחן את טובת הקטינים.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את פסק הדין תוך קביעה כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שבין הצדדים נחתם ואושר הסכם, גם אם בפרוטוקול אישור ההסכם לא נאמר במפורש כי נבדקו צרכי וטובת הילדים.

בית המשפט המחוזי קבע כי על בית המשפט אליו מוגשת תביעה חדשה למזונות, לבדוק מה היו תנאי ההסכם ונסיבותיו, נכון למועד חתימתו. רק אם ייקבע כי קופחו זכויותיו של הקטין במסגרת אישור ההסכם, תוגדר התביעה החדשה למזונות כתביעה ראשונית.
לגבי אופן בחינת ההסכם והנסיבות נקבע כי יש להתחשב בהכנסות ההורים ויכולתם הכלכלית נכון למועד עריכת ההסכם, קביעת המשמורת והסדרי הראיה ועוד.

גם לאלמנט הזמן שחלף מאז עריכת ההסכם ועד להגשת התביעה החדשה יש משמעות. ככל שחולף יותר זמן מאז חתימת ההסכם, הדבר מעיד כי ההסכם לא קיפח את זכויותיו של הקטין וכי צרכיו סופקו כראוי.

בתוך כך נקבע כי גם אם אין בסכום המזונות בו חויב האב בהסכם כדי לספק את צרכי הקטינים, אולם בידי האם יש להשלים את צרכיהם, הרי שאין מדובר בפגם בהסכם ואין להתעלם מהוראותיו.

בנסיבות הענין נקבע כי יש לראות בתביעה החדשה תביעה להגדלת מזונות הטעונה שינוי נסיבות מהותי.

המערער היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן
 

תביעת מזונות לאחר אישור הסכם

 
נקבע כי אישור הסכם בידי בית המשפט מונע את האפשרות לטעון לאי בחינת טובתו של הקטין ועל כן תביעה כזו מצריכה שינוי נסיבות מהותי
תמ"ש (ת"א) 79961/99 (טובה סיון)

מזונות קטינים – תביעת מזונות לאחר הסכם – תביעה ראשונית או להגדלת מזונות

הליכי מזונות קודמים בין הצדדים הסתיימו בהסכם שאושר בבית המשפט. בתביעה חדשה שהוגשה לאחר מכן נטען כי מדובר בתביעה ראשונית, היות והקטינים אינם קשורים בהסכם ועניינם לא נדון לגופו.
מאידך, הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה ולחילופין להורות על תיקונה באופן שתוגש כתביעה להגדלת מזונות. הנתבע טען כי בבוא בית המשפט לענייני משפחה לאשר הסכם הנוגע למזונות קטין, אין הוא פועל כ"חותמת גומי" אלא בוחן את טובת הקטין ובכלל זה את נושא המזונות.
בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע והורה על תיקון התביעה כך שתוגש כתביעה להגדלת מזונות ולא כתביעה ראשונית של קטינים. בית המשפט קבע כי הגם שאין הקטינים מחויבים להסכם למזונות שנחתם בין הוריהם הרי שאין להתעלם מחשיבות עקרון כיבוד הסכמים והתחייבויות. בית המשפט קובע כי בעידן אישור הסכמים בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר כל התובענות מצויות בפני אותו השופט ובכלל זה תביעת הקטינים למזונותיהם, לא ניתן לומר כי עניינם וטובתם של הקטינים לא נבדקה וזאת גם אם לא נערך דיון לגופה של התובענה.
בנסיבות אלה יש לקבוע כי תביעת המזונות החדשה הנה תביעה להגדלת מזונות וקביעה זו מאזנת בין זכותם של הקטינים לתבוע מזונות לבין עקרון כיבוד ההסכמים.

הנתבע היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן
 

מאמרים

 

איזון רכושי

 

איזון וחלוקת רכוש וכספים

 

להיכן פונים בנושא חלוקת רכוש וכספים במסגרת גירושין - לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

 
נושא חלוקת הרכוש והכספים נתון לסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני. הצד הראשון לפעול יכול לפנות בעניין זה לבית המשפט או לבית הדין הרבני (תוך צירוף נושא הרכוש לתביעת הגירושין, בהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט). יחד עם זאת מדובר בנושא סבוך ומורכב מבחינה משפטית, הנתון לשינויים בשל פסיקות משתנות של בתי המשפט.
 

כיצד ניתן למנוע הברחת רכוש וכספים?

 
חוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר לנקוט בהליך שמטרתו מניעת הברחת רכוש וזכויות ע"י אחד מבני הזוג במטרה למנוע מבן הזוג האחר לקבל בו את חלקו. במסגרת הליך זה ניתן להטיל עיקולים, צווי מניעה והגבלה שונים וכן לקבל מסמכים ופירוט אודות רכוש העומד לחלוקה.
 

כיצד מחלקים את הרכוש והכספים?

 
על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג הקובע כי הרכוש והכספים יחולקו בין הצדדים בהתאם להסכם ממון שערכו ביניהם ואם לא ערכו הסכם, בהתאם להוראות החוק שעיקרן חלוקת הרכוש בהתאם לרישום הבעלות בו, תוך עריכת איזון בין הצדדים.

על זוגות שנישאו טרם שנת 1974 חלה חזקת השיתוף הקובעת כי חזקה על בני זוג החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, כי הרכוש והממון שצברו במהלך החיים המשותפים, הנו רכוש משותף לשניהם.
 

מה דינם של רכוש וכספים השייכים לאחד הצדדים לפני הנישואין?

 
כעקרון, רכוש וכספים השייכים לאחד הצדדים טרם הנישואין אינם כלולים בנכסים המשותפים העומדים לאיזון ולחלוקה. יחד עם זאת, במקרה בו נצבר הרכוש זמן קצר טרם נישואין ארוכי טווח, או במקרה בו הוכנס רכוש זה למסגרת הרכוש המשותף או שנמכר ותמורתו הוכנסה לגדר הרכוש המשותף, עשוי בית המשפט להורות על חלוקתו / איזונו כרכוש משותף.
 

מה דינם של רכוש וכספים שנתקבלו במתנה או בירושה?

 
רכוש וכספים שמקורם "מחוץ לנישואין" דהיינו שהתקבלו שלא במסגרת מאמץ משותף אלא במתנה או בירושה אינם נכללים במסגרת השיתוף והאיזון. יחד עם זאת במקרים מסויימים עשוי גם רכוש שכזה להיחשב כמשותף.
 

מה דינם של רכוש וכספים הרשומים רק על שם אחד הצדדים?

 
על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג המבסס את חלוקת הרכוש / איזון שוויו, על רישום הבעלות בו. יחד עם זאת ניתן להוכיח שיתוף בנכס ספציפי למרות רישומו על אחד הצדדים בלבד.

על זוגות שנישאו טרם שנת 1974 חלה חזקת השיתוף, אשר אינה מייחסת משמעות מיוחדת לרישום הבעלות ברכוש, אלא קובעת אם בחינת אורח חיי הצדדים מעלה כי מתקיימת חזקת השיתוף, הרי שהנכס משותף.
 

מתי מבוצעת חלוקת הרכוש והכספים?

 
על זוגות שנישאו לאחר שנת 1974 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג הקובע כי כעקרון הרכוש יחולק במועד פקיעת הנישואין.

על זוגות שנישאו טרם שנת 1974 חלה חזקת השיתוף. מועד חלוקת הרכוש במקרה זה יקבע ע"י בית המשפט ואינו מותנה בפקיעת הנישואין.
 

כיצד מתבצעת חלוקת / פירוק שיתוף דירת המגורים?

 
בדרך כלל יורה בית המשפט על מכירת הדירה תוך מתן זכות קדימה למי מבני הזוג לרכוש מהאחר את זכויותיו בה. במקרה שהדירה משמשת למגורי ילדיהם הקטינים של הצדדים, יורה בית המשפט לעכב את מכירתה עד להסדרת מקום מגורים חלופי עבור הקטינים. במקרים חריגים עשוי בית המשפט להורות על חלוקת הדירה באופן פיזי בין הצדדים.
 

כיצד מחלקים רכוש וכספים בין ידועים בציבור?

 
הבסיס להסדרים הרכושים / כספיים הנוהגים בין בני זוג שהנם ידועים בציבור הנה "חזקת השיתוף" הקובעת כי חזקה על בני זוג החיים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, כי הרכוש והממון שצברו במהלך החיים המשותפים, הנו רכוש משותף לשניהם.
 

הסכמי ממון

 

מהו הסכם ממון?

 
הסכם הנעשה בהתאם להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג והנועד להסדיר את יחסיהם הכלכליים של בני זוג העומדים להנשא / הנשואים זל"ז / המתגרשים זמ"ז.

במסגרת ההסכם כלולות הוראות לענין הבעלות על הרכוש המשותף / הנפרד וכן דרכי צבירת הרכוש ופירוקו בעת הצורך.
 

כיצד מאשרים הסכם ממון?

 
הסכם ממון יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בית המשפט יוודא כי הצדדים חתמו על ההסכם בהבינם את הוראותיו ומתוך רצון חופשי. טרם הנישואין ניתן לאשר הסכם ממון גם בפני נוטריון או רשם הנישואין.
 

כיצד משנים הסכם ממון?

 
שינוי ההסכם או תוספת על האמור בו יש לעשות בכתב ולאשר באותו האופן האמור לעיל ביחס להסכם עצמו.
 

מאמרים

 

הסכמי גירושין

 

גירושין

 

מהו הסכם גירושין?

 
בדרך כלל כרוך נושא הגירושין במחלוקות נוספות בין הצדדים. כך, לדוגמא, משמורת ומזונות ילדים, חלוקת רכוש ועוד. השאיפה והמטרה בהסכם הגירושין הנה אפוא להסדיר את כלל הנושאים התלויים ועומדים בין בני הזוג כך שלאחר גירושיהם לא יישארו ביניהם סוגיות בלתי פתורות.
 

מהו הסכם פירוד?

 
כאשר בני זוג חייים יחדיו ללא נישואין (ידועים בציבור) אין צורך בהסדרת גירושין אולם בהחלט יש צורך בהסדרת וקביעת הפירוד ביניהם, ענין שיש לו משמעויות משפטיות שונות (לדוגמא הפסקת השיתוף הרכושי בין בני זוג). כמובן שהסכם הפירוד יכלול גם את ההיבטים הנוספים הנוגעים לילדי הצדדים, כפי שהדבר נעשה בהסכם גירושין.
 

כיצד מאשרים הסכם גירושין?

 
את הסכם הגירושין יש לאשר בפני רשות שיפוטית – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
 

כיצד מאשרים הסכם פירוד?

 
הסכם פירוד מאשרים בפני בית המשפט לענייני משפחה.
 

מה תוקף ההוראות השונות בהסכמי גירושין / פירוד?

 
אישור הרשות השיפוטית מעניק להסכם תוקף של פסק דין לכל דבר וענין לרבות אכיפת הוראותיו. הוראות בעלות אופי כספי ניתן לאכוף באמצעות הליכי הוצאה לפועל. הוראות בעלות תוקף ביצועי (לדוגמא מכירת דירה) ניתן לאכוף באמצעות מינוי כונס נכסים שייבצע אותן והוראות הנוגעות ליחסים משפחתיים (לדוגמא הסדרי שהות וקשר בין הורים וילדים) ניתן לאכוף באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט בבקשה לפעול לפי סמכותו כגורם האוכף את ביצוע הוראות אלו.
 

כיצד משנים הסכם גירושין / פירוד?

 
ניתן לשנות הוראות שנקבעו בהסכם. את השינוי יש לערוך בכתב ולאשר אותו בפני ערכאה שיפוטית.