הורות

משמורות

משמורת והסדרי שהות

מאת עו"ד איתן ליפסקר

משמורת אפוטרופסות והסדרי שהות

משמורת הנה החזקת הילד בפועל תחת חסותו ואחריותו של אחד ההורים או במשותף לשניהם.
אפוטרופסות הנה הקשר המשפטי שבין הורה לילדו, גם אם אינו מצוי במשמורתו (כל עוד לא אומץ על ידי אחר כדין).
ברוב המקרים בהם נפרדים הורים לילדים, עוברת המשמורת לידי אחד מהם אולם האפוטרופסות נותרת של שניהם.
הסדרי השהות הנם פרקי הזמן בו שוהה הילד עם ההורה שאינו משמורן או חלוקת זמני השהות בין הורים להם משמורת משותפת

להיכן פונים כדי לקבוע את המשמורת - לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

נושא המשמורת נתון לסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני.
בדרך כלל, במקרה של הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני נחשב נושא המשמורת כמצורף לתביעה גם אם לא התבקש הדבר במפורש, כל עוד לא הובא קודם לכן בפני בית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת מדובר בנושא משפטי מורכב המושפע מפסיקות בתי המשפט בענין.

אצל מי נשארים הילדים לאחר הפירוד?

קיימת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חזקה לפיה עד גיל 6 טובתם של ילדים להיות במשמורת האם.
החזקה ניתנת לסתירה רק בנסיבות חריגות, כאשר ברור כי האם אינה מסוגלת לטפל בהם ולדאוג לצרכיהם.

בגילאים מבוגרים יותר תקבע שאלת המשמורת על בסיס עקרון טובת הילד, תוך שבית המשפט נעזר בגורמים מקצועיים בקביעת טובת הילד במקרה הנדון בפניו.

בשנים האחרונות ניכר "כרסום" בתוקפה של חזקת הגיל הרך ובתי המשפט נוהגים לקבוע את שאלת המשמורת לאור שיקול טובת הילד גם בגילאים הרכים.

מהי בדיקת מסוגלות הורית ואימתי היא נערכת?

בדיקה פסיכולוגית הנערכת להורים ולילדים ע"י פסיכולוג מומחה לנושא זה. הבדיקה בוחנת מכלול פרמטרים הנוגעים ליכולתם של ההורים לטפל ולדאוג כראוי לצרכי הילדים. הבדיקה בוחנת את יחסי כל אחד מההורים עם כל אחד מהילדים וכן את מכלול היחסים בתוך המערכת המשפחתית.

הבדיקה נערכת בדרך כלל כאשר השאלות הנוגעות לנושא המשמורת בכלל או לנושא טובת הילד בפרט, הנן מורכבות מכדי להתייחס אליהן באמצעות תסקיר של פקידת סעד.

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת הנה הסדר בו מצויים הילדים באחריות משותפת למרות שההורים עצמם נפרדו. הסדר זה זוכה בשנים האחרונות ל"פופולאריות" והוא נפוץ הרבה יותר מכפי שהיה מקובל בעבר. מקובל לראות במגורים קרובים פיזית של ההורים וכן ביחסים טובים ובתקשורת טובה ביניהם תנאים המסייעים להצלחת הסדר משמורת משותפת אולם אין מדובר בתנאי סף.

מהי אחריות ההורים לקיום הסדרי השהות?

על ההורה המשמורן מוטלת החובה לדאוג לצרכיו של הילד. בכלל זה גם שמירת הקשר בין הילד לבין הורהו שאינו מחזיק במשמורתו.

כיצד משפיע הריחוק הגיאוגרפי על הסדרי השהות?

ריחוק גיאוגרפי משמעותי עשוי להשפיע על ההסדרים הפרקטיים הנוגעים להסדרי השהות, כגון הטלת החובה להביא את הילד להסדרי השהות ולהחזירו מהם. כמו כן עשוי המרחק להשפיע על תדירות המפגשים ואורכם (פחות מפגשים - אולם יותר ארוכים).

כיצד משנים הסדרי שהות?

הסדרי שהות, גם אם נקבעו בפסיקה של בית המשפט, נתונים לשינוי כפועל יוצא משינוי נסיבות. בית המשפט נוהג להיעזר בעניין זה בפקידת סעד, המקבלת מבית המשפט סמכות לשנות ולקבוע את הסדרי השהות.

מאמרים

אבהות

הצהרת אבהות הנה קביעה שיפוטית המחייבת את משרד הפנים לרשום אדם כהורהו של ילד (בד"כ קטין).

כיצד מצהירים על אבהות?

הצהרת האבהות ניתנת בידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר שהוא מפנה את הצדדים הרלוונטיים (האם, הילד והאב הנטען) לביצוע בדיקת רקמות. לחילופין רשאי בית המשפט לתת את הצהרת האבהות גם ללא ביצוע בדיקת רקמות ועל בסיס שמיעת ראיות.

מהי בדיקת רקמות?

בדיקת רקמות הנה בדיקה גנטית המשווה את ה DNA של הצדדים הרלוונטיים (האם, הילד והאב הנטען). כאשר קיימת קרבת משפחה של הורות יעידו על כך תוצאות הבדיקה באופן מובהק של קרוב ל 100%.

הבדיקה נערכת ככלל באמצעות דגימת דם אולם ניתן לבצעה במקרים מסוימים גם באמצעות דגימת רוק או רקמות אחרות.

מתי יורה בית המשפט על בדיקת רקמות?

בגלל מידת הדיוק הגבוהה של תוצאות הבדיקה, נעזר בית המשפט באמצעי זה כדבר שבשגרה בתביעות להצהרת אבהות.

עם זאת, במקרים בהם ביצוע הבדיקה עלול להעיד כי הקטין הנו ממזר (קטין שנולד לאם יהודייה נשואה – שלא מבעלה) ייטה בית המשפט שלא להורות על בדיקת אבהות ובמקום זאת יעדיף להכריע בנושא באמצעות ראיות נסיבתיות ואחרות.

מה קורה לאחר הצהרת האבהות?

משרד הפנים רושם את האב הנטען כאביו של הילד ורישום זה תקף לכל דבר וענין. לדוג'; חיוב במזונות ודיני הירושה.
לפסק הדין של בית המשפט למשפחה לחצו כאן >>
לפסק הדין של בית המשפט המחוזי לחצו כאן >>

פונדקאות

חוק הפונדקאות

מאת: עו"ד איתן ליפסקר

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 מוכר יותר בכינויו "חוק הפונדקאות". חוק זה בא לתת מענה לזוגות חשוכי ילדים והוא נועד למנוע התפתחות פונדקאות בלתי חוקית, שכבר החלה להתפתח בשנים שקדמו לקבלתו.

להלן אביא סקירה תמציתית של ההליכים והמהלכים הקשורים בפונדקאות.

הליך הפונדקאות מתחיל בהתקשרות של בני זוג בגירים תושבי ישראל בהסכם כתוב עם אשה בגירה תושבת ישראל, (בד"כ) לא נשואה, שאינה קרובת משפחתם, אשר תשא את העובר ברחמה. הביצית והזרע הנם של בני הזוג (אף כי תתכן תרומת ביצית-לא מצד הפונדקאית).

את ההסכם מאשרת ועדת אישורים שממנה שר הבריאות. הועדה אינה מתערבת בפרטים כגון תשלום לאם הפונדקאית או מערכת היחסים העתידית בין האם הפונדקאית לילד העתיד להוולד. הועדה כן בוחנת את נושא אי יכולתם של בני הזוג להביא יחדיו ילד לעולם, את ההערכות הפסיכולוגיות והרפואיות הנוגעות לבני הזוג ולאם הפונדקאית. כמו כן מוודאת הועדה כי לא כלולים בהסכם תנאים המקפחים את הילד העתיד להוולד.

לאחר האישור חותמים בני הזוג והאם הפונדקאית על ההסכם בפני הועדה.

ההפריה נעשית אך ורק במחלקה מוכרת העוסקת בכך.

בני הזוג והאם הפונדקאית חייבים להיות בקשר עם פקידת סעד העוסקת בנושא במהלך ההריון ועליהם ליידע אותה בדבר מועד ומקום הלידה הצפויה.

מסירת הילד מידי האם הפונדקאית לידי בני הזוג נעשית בנוכחות פקידת הסעד ובמועד סמוך ככל שניתן למועד הלידה. משמורתו של הילד הנה בידי בני הזוג וחלה עליהם אחריות לטפל בו כאילו היה ילדם.

בשלב זה יכולה עדיין האם הפונדקאית לחזור בה ובמידה ופקידת הסעד תומכת בעמדתה וסבורה כי נשתנו הנסיבות, עשוי בית המשפט לקבל את בקשתה.

לאחר מסירת הילד לידי בני הזוג מוגשת על ידם לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו הורות.

לאחר מתן הצו בבית המשפט, נרשם הילד כילדם של בני הזוג. בשלב זה האם הפונדקאית אינה יכולה עוד לחזור בה מכל סיבה שהיא.

תקציר פסיקה אבהות וממזרות

עמ"ש (ת"א) 60381-03-11 ה. נ' נ. (שנלר ורדי לבהר שרון, 28.8.2012)

אבהות – טובת הילדה – חשש ממזרות – אב פסיכולוגי

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי טוען לאבהות, אשר אין לערוך בעניינו בדיקת רקמות מחשש ממזרות, ירשם כאביה של קטינה שהוא מתפקד בפועל כאביה למן הולדתה

התובע הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי אודות אבהותו על קטינה, אשר במועד הורתה היתה אמה נשואה לאחר. תחילה הצטרפה האם לתביעה אולם בהמשך שינתה עמדתה והגישה ביחד עם בעלה תביעה נגדית למתן פסק דין הצהרתי אודות אבהותו על הקטינה.

בית המשפט למשפחה קבע כי אין לערוך בדיקת רקמות וכי לאור הראיות שהוצגו בפניו יש לדחות את תביעתו של בעלה של האם להכיר באבהותו. אשר לקביעת אבהותו של התובע הרי שהכרעה זו עלולה לפגוע בטובתה של הקטינה (מבחינת כשרותה להינשא בעתיד) ועל כן יש להכיר בטוען לאבהות כאביה הפסיכולוגי של הקטינה וכי יש להעניק לו זכויות הוריות, לרבות מעמד בהליך צו עיכוב יציאה מן הארץ של הקטינה עד שיעוגן הקשר בינו לבינה.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגיש התובע וקבע בפסק דין תקדימי כי יש לרשום את אבהותו של התובע על הקטינה על בסיס הכרעה אזרחית אף ללא בדיקת רקמות וזאת משיקולים של טובת הקטינה.

התובע היה מיוצג בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

מאמרים

אימוץ