הגירה

תיאור

הגירת ילדים

מאת עו"ד איתן ליפסקר

מהי תביעת הגירה?

תביעת הגירה הנה תביעה שמגיש הורה המעוניין להגר מהארץ עם ילדו הקטין, בשעה שההורה השני אינו מסכים לכך. הנושא הולך ומתפתח והתביעות בעניינו מתרבות והולכות, ככל שמתרחבת תופעת ניוד עובדים בין ארצות שונות וככל שאפשרויות הנסיעה והניידות ב"כפר הגלובלי" נעשות זמינות. גם הצלחת האמנה למניעת חטיפת ילדים ("אמנת האג") הטמיעה בציבור את התובנה כי אין טעם בביצוע פעולות חד צדדיות בעניין הגירת ילדים(= חטיפת ילדים) ומוטב להסדיר את הנושא, בהעדר הסכמה, באמצעות בית המשפט.

תביעת הגירה נועדה להכריע את עצם שאלת ההגירה וכן את ההסדרים המיוחדים שיש לקבוע אם אכן תותר ההגירה. יש לציין כי לצורך העניין "הגירה" אינה רק עזיבת הארץ לצמיתות אלא גם עזיבה זמנית שהנה יותר מטיול רגיל לחו"ל, דהיינו נסיעה המצריכה השתקעות, שינוי מקום לימודים וכד'.

להיכן פונים בנושא הגירת ילדים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

תביעה שעניינה הגירה של קטינים מהארץ לחו"ל יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. קיימות דעות הגורסות כי ניתן גם להעמיד את נושא ההגירה להכרעת בית הדין הרבני, אולם בשלב זה הנושא נתון במחלוקת משפטית ללא הכרעה ברורה.

יש לציין כי בעוד שבית המשפט דן בנושא ההגירה תוך התמקדות בנושא טובת הילד, הרי שלחלק מהרכבי בתי הדין הרבניים עשויה להיות גם נקודת מבט המעדיפה, כנתון הלכתי, את החיים בארץ על פני מגורים בחו"ל. גם שאלת הרלוונטיות של שיקולים אלו טרם הוכרעה באופן ברור.

כיצד מכריעים בתביעה להגירת ילדים?

כאמור, תביעת הגירה מוכרעת על פי עקרון טובת הילד. בית המשפט בוחן את נושא הקשר של הילד עם כל אחד מההורים, האפשרויות שיהיו קיימות לשמירת קשר זה לאחר ביצוע ההגירה ושיקולים נוספים. בית המשפט נעזר בד"כ בחוו"ד מומחה שהנו בד"כ פסיכולוג המתמחה באבחון מסוגלות הורית. המומחה ממונה ע"י בית המשפט.

בהתאם לתקנות סדר הדין הצדדים אינם רשאים להגיש חוו"ד מטעמם ללא אישור בית המשפט

אולם הם רשאים לחקור את המומחה שמינה בית המשפט, על חוות דעתו ומסקנותיו. בית המשפט אינו חייב לפסוק לפי המלצת המומחה אולם ברוב המכריע של המקרים, כך יעשה.

כיצד מאפשרים שמירת הקשר בין הילדים להורה הנותר בארץ?

בהנחה כי בית המשפט מחליט לאפשר את ההגירה, הוא יורה על הסדרים מיוחדים לשמירת הסדרי הראיה והקשר בין ההורה הנותר בארץ ובין הילדים המהגרים עם ההורה האחר.

ההוראות המקובלות והנפוצות בעניין שמירת הקשר, נוגעות להבאת הילדים ארצה (ע"י ההורה המהגר / במימונו) מספר פעמים בשנה, קיום הסדרי ראיה מיוחדים ונרחבים בחו"ל בעת שההורה הנותר בארץ מגיע לבקר את הילד וכן הסדרי שיחות וקשר אלקטרוני.

פסיקה

דחיפות הליכי הגירה

תמ"ש (קריות) 40805-01-11 ש. נ' ש. (אריה נאמן, 1.3.2011)

תביעת הגירה – דחיפות – ניהול ההליך

בית המשפט קבע כי תביעת הגירה הנה הליך דחוף אשר יש לקדם את ההליכים בו בצורה מהירה ויעילה.

התובעת היתה מיוצגת בידי משרד עו"ד איתן ליפסקר

לצפייה בהחלטה לחצו כאן

סמכות בית הדין הרבני לדון בענייני הגירה

תמ"ש 47091/05 (בש"א 13035) ע.א. נ' ע.ב. (פלאוט, 26.3.2006)
* סמכות עניינית – תביעת הגירה – כריכתה מפורשות בבית הדין הרבני

התובעת הגישה נגד בעלה (הנתבע) תביעה להתרת הגירתה של בתם הקטינה בבית המשפט לענייני משפחה.

לטענת הנתבע, אין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעת ההגירה, שכן ענייני האפוטרופסות, ענייני המשמורת וקביעת מקום מגוריה של הקטינה נכרכו על ידו בהליך המתנהל בפני בית הדין הרבני.

לטענת התובעת, בעת כריכת ענייני האפוטרופסות טרם באה לעולם סוגיית ההגירה וזו נתעוררה רק בדיעבד ובעקבות סירובו של הנתבע לחזור לשלום בית וזו גם הסיבה כי סוגיית ההגירה לא נכרכה באופן מפורש על ידו.

בית המשפט לענייני משפחה קבע שרק כריכה מפורשת של עניין ספציפי תקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון באותו נושא, וממילא לא הכריע בית הדין הרבני האם הוא בר סמכות לדון בסוגיית ההגירה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי להכריע כי סמכותו לדון בנושא.

לצפייה בהחלטה לחצו כאן

מאמרים